ספר שמות

עניינה של ארץ ישראל הוא העומד ביסוד מצוות קידוש החודש והבלטת ערכה של ארץ ישראל ושל חכמי ארץ ישראל היא התשתית למצווה הראשונה בה נצטוו ישראל.

הפסוק "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", מבשר את שעבוד מצרים. דומה שהפסוק לא רק בא לספר לנו על טיבו של אותו מלך, ששכח את כל מה שיוסף עשה למען מלכותו, אלא הוא מציין שני ניגודים מוחלטים. פרעה מחד ויוסף מאידך, וזהו "אשר לא ידע את יוסף". הניגוד מתבטא בשני מישורים, במישור המוסרי ובמישור הדתי.

מה הקשר בין פרעה הרשע שהיה יכול להוציא את בני ישראל ממצרים עוד לפני שחטף את כל המכות לתכניות המדיניות המתרגשות עלינו חדשות לבקרים?

מנהיג יכול לצבור קהל חסידים ומעריצים משני כיוונים שונים. או מכיוון מי שהכיר בגדולתו ובמידותיו התרומיות או מכיוון המון העם תוך שימוש בתרגילים תקשורתיים. עיון במנהיגותו של משה רבנו.

מה ההבדל בין שתי לשונות הגאולה הראשונות לשתי לשונות הגאולה האחרונות? כיצד מתקשר כל זה לראש חודש שבט ולביאור התורה?

מה התוצאה הישירה של ההישענות על מערכת המשפט של מצרים? האם עם ישראל לדורותיו למד את הלקח של יוסף הצדיק? עיון בהפטרת פרשת וארא.

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה. מהי מעלת לשון הקודש בזכותה נגאלנו ממצרים?

בפרשת שמות קוראים בתורה על המיילדות העבריות שהחיו את הילדים על אף הגזירה הקשה. אגודת 'אפרת' לקחה על עצמה את אותו תפקיד ומצילה בכל שנה אלפי עוברים ממוות אכזרי.

מדוע לא הוזכרה בהבטחת הארץ לאבות העובדה שארץ ישראל הינה ארץ זבת חלב ודבש ורק בהבטחה ליוצאי מצרים נאמרה תכונה זו של הארץ? ומהו הפסוק בפרשה שמעיד על כך שהפועלים להגביר שנאה לישראל מסוכנים יותר מפרעה?

הביטוי המיוחד "ויואל משה" בו משתמשת התורה בספרה על משה רבנו מלמד אותנו דבר אחד או שנים על מנהיגותו של משה רבנו ועל תכונות הנדרשות ממנהיגים באופן כללי.